ראיון הזוי עם המשורר דוד יקותיאלי ז"ל
כב' חשון, נובמבר 2011
דוד יקותיאלי ז"ל
(1940-2008)

רויטל:
שלום דודי, אני מראיינת אותך היום באופן דמיוני לחלוטין, פשוט מפני שלא השארת לי ברירה אחרת. הסתלקת לך מהעולם בלי להיפרד לפני שלוש שנים, והותרת אותנו, בני המשפחה שלך, שבורי לב. הותרת גם שלושה כתבי יד שלא הספקת לפרסם.

דוד יקותיאלי:
כן, אני באמת מצטער, לא ממש היתה לי ברירה, את בטח יודעת. בחיי הייתי היפוכונדר ידוע, ודי הרבה פעמים הראיתי לכם סימנים של מחלות שהיו וכאלה שלא, והאמת היא שבעצם די צדקתי, חבל שלא התייחסתם יותר ברצינות למחלות שסבלתי מהן, והנה ההוכחה. ובעניין כתבי היד, לא רק שהייתי היפוכונדר, הייתי די פרפקציוניסט, ופחדתי להוציא לאור משהו שיהיה פחות ממושלם.

רויטל:
כן, אני יודעת, היכרתי אותך די טוב, אני חושבת, ואפילו די מקרוב. לא רק שהייתי אחיינית שלך ואהבתי אותך כל כך, בסופו של דבר הייתי גם העורכת של ספר שיריך השני: "שירים אל מעבר לאופק", מרכז יצירתך. אבל כתבת עוד שני ספרים אחרים הראשון היה ספר שירה שנכתב סגנון של שירי ההיקו היפנים, והוא סיפור מעשה שנכתב בבתי שיר, שמו של הספר הוא "שירי שפחה", והספר השני הוא מחזה.

דוד יקותיאלי:
כן, כתיבה היתה אחד הדברים החשובים בחיי. היא העניקה לי המון ונדמה לי שגם אני הענקתי לה דבר או שניים. אגב, אם כבר מדברים, מה קורה עם הספרים שלי, גמרת סופסוף את העריכה של הספר שלי? אני מקווה שלא מרחת את העבודה וחיכית שאני אבוא באיזו שהיא צורה לסיים את העבודה.

רויטל:
סיימתי את עבודת העריכה, בדם יזע ודמעות, ואני מודה שלא פעם ולא פעמיים קראתי לך בכעס ובכאב שתבוא לעזור לי, כי מעמסת האחריות היתה כבדה. בסופו של דבר יצאו לאור שניים מתוך שלושה כתבי היד שהותרת, שני ספרי השירה שלך, ואפילו וזכו לשבחים.

דוד יקותיאלי:
אני מצטער לשמוע על הקושי שלך, באמת שלא היו לי כוונות להותיר אותך לבדך במערכה, אבל מצד שני, יופי שהצלחת לסיים ולפרסם. קשה לי להאמין שלא הייתי חלק מזה, כי זה היה חלום גדול שלי, ומצד שני, אני חושב שאם הייתי בחיים כשהספרים יצאו לאור בטח הייתי מת.

רויטל:
תמיד אהבתי את השנינות שלך, אני רואה שזה לא השתנה. דרך אגב, אם כבר מדברים, איך שם למעלה?

דוד יקותיאלי:
בסך הכל לא רע. את יודעת איך זה, אין כאבים יותר, אין צער אין דאגה, המוות יפה לי. ודרך אגב, יש לך גם דרישת שלום חמה מאבא שלך, אני משחק איתו שש בש לפחות פעם בשבוע, הוא נראה מצויין ועדיין שונא להפסיד לי.

רויטל:
תודה על דרישת השלום, גם הוא חסר לי. בוא לפחות תודה על האמת שגם אתה שונא להפסיד, בגלל זה המשחקים שלכם היו תמיד קולניים ומאוד משעשעים עבורינו, המתבוננים מהצד. אבל תשמע, אנחנו כאן כדי לדבר על הספרים שלך ולא על שש בש, אז בוא לא נסטה מהנושא שלנו.

דוד יקותיאלי:
איזה נושא?

רויטל:
הכתיבה שלך.

דוד יקותיאלי:
מה בנוגע לכתיבה שלי? מה את רוצה לדעת, אם אני עדיין כותב? אז לא, אני לא. אין כאן מחשבים וגם עיפרון ועט לא ראיתי כבר למעלה משלוש שנים, וחוץ מזה, בגלל שהמוות שלי הוא כזה דבש, אני לא מוצא יותר סיבות לכתוב על צער כי אין פה.

רויטל:
תשמע, אומנם הצלחתי להוציא את הספרים שלך לאור, אבל אני צריכה עכשיו אותך, אני צריכה שתעזור לי להגיע לאנשים, אני צריכה שתעזור לי לשכנע אנשים לקנות את הספרים שלך.

דוד יקותיאלי:
טוב, אשמח לעזור. מה את רוצה שאעשה?

רויטל:
אני רוצה שתאמר לי איזה שיר שכתבת היה הכי משמעותי בחיים שלך.

דוד יקותיאלי:
זה כמו לשאול איזה ילד הכי אוהבים, אבל גם על השאלה הזאת לא הייתי יכול לענות לך כי בחרתי לא להביא ילדים לעולם.

רויטל:
תמיד תהיתי למה, הרי היית כל כך טוב עם ילדים. כל הילדים נהרו אליך ואחריך, אז למה בעצם לא רצית ילדים משלך?

דוד יקותיאלי:
כי גם מזה פחדתי. פחדתי ממחויבות, לא משנה מאיזה סוג, פחדתי גם שלא אהיה אבא מספיק טוב.

רויטל:
אתה שם לב שהפחדים האלה כולם בעצם שיתקו אותך ולא נתנו לך לזוז.

דוד יקותיאלי:
כן, נכון. אבל מה לעשות, זה מי שהייתי לטוב ולרע. מי אמר שלהיות פרפקציוניסט זאת תכונה טובה?

רויטל:
תשמע, אני צריכה שתבחר, אתה מסוגל לבחור?

דוד יקותיאלי:
אני מציע שתבחרי בשבילי, כי כל שיר שאבחר יהיה בו עוול לשירים אחרים.

רויטל:
כמה טיפוסי מצידך, לא לוקח אחריות, מה?

דוד יקותיאלי:
זה מה שיש, עכשיו כבר בטח לא תוכלי לשנות אותי, מאוחר מידי בשבילי כל העניין הזה. תבחרי וזהו, ואני מלמעלה אנסה לעשות מה שאני יכול כדי לעזור לך לעזור לי.

רויטל:
אוקי דוד יקר. אוהבת אותך. תשמור על עצמך שם למעלה ובוא לבקר אותי מידי פעם בחלום זה או אחר, ואל תשכח בשום פנים ואופן למסור דרישת שלום גם לאבא שלי.

דוד יקותיאלי:
אמסור בשמחה, דרך אגב, שמעתי שהספר שלך בסופו של דבר תורגם גם לאנגלית, ושקוראים אותו בכל העולם, כל הכבוד לך על העקשנות ועל ההתמדה.

רויטל:
כן, תודה, אבל לא לשם כך התכנסנו. בוא ונסיים את הראיון ההזוי הזה במילים של שלום.

דוד יקותיאלי:
שלום, זה מה שאת רוצה?

רויטל:
כן, שלום, זה כל הסיפור, זה הכל, לא משהו גדול.

דוד יקותיאלי:
אז שלום ושלווה ואהבה, מאחל את זה לכולם, ולהתראות יום אחד שם למעלה, אבל אל תמהרי, קחי את הזמן של.

רויטל:
לא אמהר, אל תדאג ובינתיים שלום ולהתראות.

שיר שאני אוהבת מאת המשורר דוד יקותיאלי ז"ל, אבל יש עוד המון, והם עמוקים ומקסימים ומגרדים את הלב ומחמיצים ובוחשים, אל תפספסו את הספרים המצויינים האלה.


    ניע הרכבת שבגווי 
גָּדַלְתִּי בִּשְׁכוּנַת הָרַכֶּבֶת אֲשֶׁר בְּלוֹד
וּצְפִירַת הַקַּטָּר בְּאֶמְצַע אַשְׁמֹרֶת חֲלוֹמִי,
הָיְתָה כִּקְרִיאַת הַשּׁוֹפָר לִפְניֵ הַמְּסִלָּה...
לָצֵאת לְמַסָּעוֹת... לִמְקוֹמוֹת עֲלוּמִים,
לִתְהִלָּה... לְהַרְפַּתְקָה קְסוּמָה,
לְאַהֲבָה מַחֲסִירַת פְּעִימָה
אֵי–שָׁם.... בְּתַחֲנָה רְחוֹקָה... עֲלוּמָה.
בְּנוּמִי אָז וּבְשׁוֹמְעִי קוֹלָהּ,
הֶעֶלְתָה חִיּוּךְ מָתוֹק עַל שְׂפָתַי הַמְּיֻסָּרוֹת
הִכְנִיעָה... הֵנִיעָה אֶת גּ וִֵי בִּשְׁנתִָי
מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נסַָעְתִּי עַל הַמְּסִלָּה.
וּבְדִמְמַת הַלַּיְלָה
מְחֵיק הָאֲדָמָה שָׁם — אֶל עַרְשׂ יִ
בָּא הָרֶטֶט שֶׁבְּשִׁדְרָתִי... אֶל גֵּוִי
כְּמוֹ בְּאוֹתָם הַיָּמִים
בְּעֵת הֱיוֹתִי בְּחֵיק אִמִּי, בְּיוֹנקְִי
בְּנִיעַ בִּרְכֶּיהָ... לְגֵּוִי
וּכְמוֹ תְּנוּעַת גֵּווֹ שֶׁל אָבִי
בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹמוֹ
בִּבְדִידוּתוֹ
בְּצַעֲרוֹ עַל חַיָּיו שֶׁלּוֹ
וּבְנוּדוֹ לִי
מוּל אִמִּי
עַל עִדּוּדָהּ שַׂרְעָפֵי חֲלוֹמִי
וְעַל פִּינוּקַי,
הַנּדִָים בִּי
כְּמַשַּׁק הָרַכֶּבֶת שֶׁל אָז... לִי... וּבִי...
בְּגֵוִי
בְּג וִֵי...
עַתָּה
בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹמִי... בִּבְדִידוּתִי,
כָּל שֶׁנּוֹתָר
מִמַּסְּעוֹת חַיַּי, מִנּדְוּדַי
הוּא רַק מֶרְחָק הַזּמְַן וְהַכְּמִיהָה
עִם טִיק הַנּיִד הַקָּבוּעַ בְּגַבִּי
בְּיוֹשְׁבִי וּבְקוּמִי.
עִם הָאָשָׁם... הָאַשְׁמָה הַהַאֲשָׁמָה
מֵאִי הַהַשְׁלָמָה לְהַשְׁלָמָה לְהַאֲשָׁמָה.
עַל מִרְיִי... עַל חַיַּי... בְּאֵין הַגְשָׁמָה...
וּכְמוֹ אַבְרֵךְ כּוֹפֵר בְּכָל נִדְרֵי שֶׁל הַנּשְָׁמָה
נדָ הוּא כָּמוֹנִי, רָכוּן אֶל הָאֲדָמָה
בִּדְמָמָה
בְּנִיד גֵווֹ בְּניִד גֵוִי
אֶל מֵעֵבֶר לָאֹפֶק
וּבִצְפִירַת הָאֲנָחָה...
	
	


הוספת תגובה חדשה
שם:
דואר אלקטרוני:
כותרת:
תוכן:
למאמר זה נוספו 8 תגובות
8.
7.
6.
5.
4.
3.
2.
1.

× /*Short description about this book. It's must be in attribute ALT on current image.*/